הנהלת חשבונות וחשבות שכר במיקור חוץ
התקשר עכשיו! 052-3513520
לקבלת מענה אישי ומותאם ....

מתוך :"חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה , התשע"ב -2011"

"עשה מעביד או אדם שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה (בפרק זה-מעביד) , מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור , רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:

1 . בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה - 5000 שקלים חדשים,......
2. בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השנייה - 20,000 שקלים חדשים....
3 . בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השניה - 35,000 שקלים חדשים...

מתוך :התוספת השניה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה משנת 2011) 
.. ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית.
.. ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
..קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית,התשנ"ה -1998
..מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
..מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית.
..תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית.
..איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר.
..תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום.
..תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה .

מאמרים רלונטיים - מתוך אתר משרד התמ"ת

מאמרים מתוך הדף "שכר מקסימום" בפייסבוק

חשב שכר - אבולוציית המקצוע

בימים אלה פקדה אותי נוסטלגיה ונזכרתי איך המקצוע הזה בכלל התחיל , לפחות מנקודת מבט שלי.

לפני הרבה - הרבה שנים , 20 שנה בערך , לא היה בכלל מקצוע כזה . חשבות שכר למדו במסגרת לימודי הנהלת חשבונות , מספר שעות מצומצם ,שהתמקד בעיקר בחישובים ידניים של המסים החלים על העובדים והמעסיקים דאז : מס הכנסה וביטוח לאומי . כן , חברים , אז עוד לא היה לא מס בריאות ולא ביטוח פנסיית חובה .
למדנו איך עושים את החישובים המעצבנים האלה בעזרת מחשבון רגיל , דפי טיוטה ועיפרון ....זה היה לוקח המון זמן.
אני זוכרת ששאלתי את עצמי אז מי המסכן הזה שהולך לעשות את החישובים האלה למפעל של 100 עובדים , כמה זמן זה ייקח לו ואיך נדע על בטוח שאין טעות בתלוש .

סיימתי את הלימודים בהצטיינות והופתעתי לגלות שחוץ מתעודת הנהלת חשבונות לא קיבלתי שום תעודה נוספת - דהיינו , מבחינת משרד העבודה והרווחה , לא היה מקצוע כזה כלל - חשב שכר . מנהלי חשבונות הם אלה שהיו אמונים גם על הפקת תלושים לעובדים .
טוב , התחלתי לעבוד במקצוע שרכשתי ולנסות להגשים את מה שלימדו אותי בקורס על הצד המקצועי ביותר ובהתלהבות רבה . הכרתי תוכנות להנהלת חשבונות ומהר מאוד הסתבר לי שלא אוכל להיעזר בהן כדי להפיק תלושי שכר לעובדים . חפשתי ומצאתי איזושהי תוכנה שהייתה אז , כמובן , תוכנת dos , שעוזרת בחישובי מסי עובד ומסי מעביד ושבסופו של תהליך מייצרת דף עם שם עובד , השכר הברוטו שלו (לפני ניכויי חובה: ביטוח לאומי ומס הכנסה) , החלק של המעסיק בביטוח לאומי ונטו לתשלום . וואו , אני זוכרת שאז זה חסך לי המון שעות של מחשבון , דפי טיוטה ועיפרון  ... הייתי מרכזת את כל הנתונים האלה בדו"ח לרו"ח בסוף שנה (לא בטוחה ש-EXCEL היה בכלל קיים), אני זוכרת שניהלתי טבלאות חודשיות בצורה ידנית והייתי מסכמת את הכל לאחר משכורת דצמבר בכל שנה, והוא כבר היה אמור למדווח לביטוח לאומי ומס הכנסה - טופס 126 אז היה ידני.
ומה לגבי תשובות לשאלות של העובדים אתם בטח שואלים ? אז אספר לכם שאז העובדים לא היו שואלים שאלות , לא היו באים בטענות ולא היה דבר כזה שנקרא "זכויות העובדים" . פעם , לפני הרבה-הרבה שנים , דיני עבודה היו דף וחצי ושום דבר לא השתנה במהלך עשרות שנים . אנשים עבדו , קיבלו את מה שסוכם איתם ואם לא היו מרוצים היו מגיעים לשיחה אישית עם בעל-הבית ,מידי פעם היו מקבלים העלאה וחוזרים לעבודתם מלאי מוטיבציה ושמחת חיים , להמשיך לעשות את מה שהם יודעים ואהבים - לעבוד באותו מקום עבודה 30-40 שנה , עד הפנסיה . הבוס היה המחליט הבלעדי בענייני חופשה , שעות עבודה , סוג העובד : שעתי/יומי/חודשי, גובה השכר (חוק שכר מינימום התפרסם לראשונה בשנת 1987 ועד שהתחילו לאכוף אותו לקח כמה שנים טובות),חגים , מחלה וכו' . לא הייתה חובה למסור תלוש שכר לעובד ובטח לא לנהל לו יתרת ימי חופשה ומחלה .היית חולה יום-יומיים , שומע אי-שביעות רצון של הבוס בטלפון ורץ חזרה לעבודה , כדי שלא יפטרו אותך .הבראה פעם היו משלמים עם הצגת קבלות מבית הבראה ועלויות חושבו עפ"י גובה הוצאות שהייה בפועל.
ואם בכל זאת נתקלו בשאלת העובד שלא הייתה בפי המעסיק תשובה מספקת , או אז היו פונים לרואה חשבון ותשובתו הייתה נחשבת פסיקה אחרונה וסופית בהחלט , ללא עוררין .
לאט לאט הדברים התחילו להשתנות ולהתאים למציות . הינה רשימה חלקית של החוקים החדשים ב-25 שנים האחרונות מאתר משרד התמ"ת:

חוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 ותקנותיו


חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988

חוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991


חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנ"ו - 1996

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז - 1997

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998


חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002


חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, תשס"ו - 2006

חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז - 2007

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 ותקנותיו


חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית, התשע"ב-2012

חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012

.... ובחזרה לעתיד : היום , כשאני מחזיקה בתעודת חשבת שכר בכירה מטעם לשכת רו"ח בישראל ואחרי שאני מקבלת עדכוני חקיקה ופסיקות בית הדין לעבודה לאמייל ושאלות ותשובות שהעובדים או מעסיקים שואלים באלף סוגיות שונות בדיני עבודה , מחויבת לעבור הכשרות מקצועיות מידי שנה ואחרי הכל עדיין מציצה מדי פעם בקובץ החוקים , אני יכולה בהחלט להגיד שהיום אי-אפשר בלי חשב שכר מוסמך.

חשב שכר היום יודע לא רק את החוקים הקשורים ליחסי עובד - מעביד , הוא יודע גם איך להפוך אותם למספרים וסכומים בתלוש משכורת , שבסופו של דבר מקבל העובד .
הוא יודע לשדר דוחות חודשיים ושנתיים לרשויות המס , הוא יודע גם לתקן טעיות , אם נמצאו , הוא נותן מענה לעובדים ולממונים עליו על כל חישוב שביצע ולפי איזה חוק בדיני עבודה הוא נעשה , הוא זה שעומד בקשר עם סוכני הביטוח ודואג לפתוח או להמשיך פוליסה קיימת לעובד , הוא זה שצריך , בין היתר , להבין באחוזי הפרשה לקופות גמל או פנסיה וליישם את זה בתלושי שכר .חשב שכר מבצע בסוף תקופה התאמה/בדיקה בין הכספים שנשלחו לחברות הביטוח לבין אלה המופיעים בדוחות שחברות ביטוח שולחות למבטחים / עובדים . חשב שכר הוא זה שמנפיק ומעביר את כל הדוחות הקשורים לשכר העובדים : להנהלה , להנהלת חשבונות , לרו"ח , לסוכני ביטוח , ליועץ משפטי , לעובדים .

חשב שכר בהחלט נמנע על "נושאי משרה בתאגיד" ומוטלת עליו אחריות אישית לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה ,כלשון החוק. לכן הוא כל כך חרד שכל החישובים שהוא מבצע יהיו כפופים לחוק , צווי הרחבה , הסכמים קיבוציים או אישיים . ולכן , בעידן שהמחשב והתוכנות החליפו את המחשבון , דפי טיוטה ועפרון - זה עדיין לוקח שעות ע"ג שעות לחשב לכם את תלושי המשכורת שלכם .

חוק דמי מחלה , התשל"ו - 1976,מגדיר מחלה :"אי כושרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו,הנובע,על פי ממצאים רפואיים,ממצב בריאות לקוי"
הזכות לדמי מחלה : "עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו,בכפוף לתקופת הזכאות המקסימלית... (מותר עפ"י החוק לצבור עד 90 ימי מחלה בלבד)

1) החל מהיום הרביעי להעדרו - תשלום עפ"י חוק זה בעד תקופת מחלתו (דמי מחלה)

2) בעד הימים השני והשלישי להעדרו - מחצית דמי מחלה 
שימו לב : אין בחוק אזכור על היום המחלה הראשון - וזה אומר שלפי החוק יום זה לא משולם לכם כלל .
תקופת מחלה תחושב לפי :

1) עובד במשכורת - )מקבל משכורת קבועה) - כל ימי מחלתו , לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים

2) עובד בשכר - (מקבל שכר לפי שעה/יום/משמרת) - כל ימי מחלתו , למעט מנוחה שבועית וחגים

3) עובד לסירוגין - (עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה) - כל ימי מחלתו , למעט מנוחה שבועית וחגים כפול היחס שבין הימים שעבד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 חודשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע השנה .

דוגמא להתחשבנות נכונה מול עובד במשכורת ברוטו 9.000 ש"ח שהציג אישור מחלה ל-7 ימים , הכוללים גם ימי מנוחה שבועית (שישי ושבת) :
את השכר אנו נחלק ב-30 יום , יוצא שערך יום עבודה הינו 300 ש"ח ברוטו . כיוון שמדובר בעובד במשכורת , יופיע בתלוש בסעיף שכר יסוד או שכר בסיס (תלוי באיזה תוכנת שכר חושב התלוש) הסכום המלא לו זכאי העובד באותו חודש - 9.000 ש"ח ברוטו ,בהתעלם בשלב הזה מימי מחלה שנוצלו.

בשורות נפרדות בתלוש שכר יש להוריד 100% דמי מחלה בעבור כל תקופת המחלה (בד"כ יקראו לסעיף זה " מחלה לא לתשלום ") , כיוון שערך יום מלא הוא 300 ש"ח , סכום זה יורד מהשכר עם סימן חסר , 300- ש"ח , ובכמות 7 ימים.סה"כ 2.100- ש"ח .

בשורה נפרדת הבאה תבוא ההתחשבנות בגין הימים השני והשלישי של המחלה , כפי שאתם זוכרים בעד ימים אלה מגיע לכם רק 50% מערך יום מלא , דהיינו - 150 ש"ח ליום.

לפי כך תופיע שורה נוספת (בד"כ תיקרא " דמי מחלה 50%") והפעם יזוכה שכרכם בסך 150 ש"ח ברוטו , ובכמות 2 ימים . סה"כ 300 ש"ח .
ובשורה נפרדת נוספת מחזירים לעובד , למעשה , 100% מערך יום שלו החל מהיום הרביעי למחלתו ועד היום האחרון , בכפוף למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו* . במקרה שלנו יש להחזיר לעובד עוד 4 ימים לפי 300 ש"ח ליום , סה"כ 1.200 ש"ח ברוטו .

(*יתרת ימי המחלה העומדת לזכות העובד חייבת להופיע בתלוש משכורת עפ"י חוק , במידה והעובד לא צבר מספיק ימי מחלה , מורידים לו את הימים כימי היעדרות או חוסר מהשכר) 
בואו נסכם את החישוב :

שכר יסוד - 9000 
מחלה לא לתשלום- 2100-
מחלה 50% - 300
מחלה 100% - 1200
סה"כ לתשלום - 8400 ש"ח 
סה"כ ירד בגין מחלה 600 ש"ח (300 - בגין היום הראשון ועוד 300 בגין 50% של הימים השני והשלישי)

נקודה מעניינת בנוגע לסעיף 3 בחוק דמי מחלה עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית
החוק מותיר למעביד להציע לעובד שנמצא בתקופת מחלה עבודה מתאימה אחרת , מלאה או חלקית , באותו מקום עבודה , שתואמת את סוג העבודה העיקרית שלו , בה עבד תוך 3 שנים שקדמו למחלתו או שהיא תואמת את הכשרתו המקצועית , השכלתו וכשרו הגופני.במקרה כזה העובד מאבד את זכאותו לדמי מחלה , אך מקבל שכר מלא בגין אותם הימים . כל זה בתנאי,וזהו תנאי חשוב!, שקיים ועד עובדים במקום העבודה שאישר זאת .
"באין ועד העובדים כאמור-יחולו הוראות ...כאילו לא הציע המעביד עבודה מתאימה"

ולמקרה שקרה באמת : מוכרת בחנות רהיטים שברה יד תוך כדי פריקת סחורה בחנות וקיבלה אישור מחלה מהרופא ל-30 יום , שהוארך עד 45 ימים בהמשך. בעל החנות הודיע לה כי לפי החוק עליה להסכים לקבל עבודה מתאימה אחרת והוא במקרה זקוק לה שתענה לטלפונים במשך כל שעות העבודה שלה ולכל תקופת המחלה שאישר לה הרופא . הוא הוסיף ואמר שעקב היכרותו מצבה הכלכלי יהיה לה מאוד קשה כשיורידו לה את דמי המחלה
חיפשה הגברת מידע באינטרנט ואכן ראתה את החוק . היא רק לא ידעה על התנאי החשוב של ועד העובדים.... התאכזבה מעט , לא הגישה טופס תאונת עבודה לביטוח לאומי והתייצבה לענות לטלפונים עם יד מגובסת , כמו חיילת ! 
היה לה לא קל לנסוע שעה באוטובוס לכל כיוון וכל יום ,עם יד אחת לסחוב את התיק, להחזיק את עצמה שלא תיפול , להוציא כסף , להחזיר את העודף לארנק- בו זמנית . כאבה לה גם היד במשך כל יום עבודה שכזה (מה לעשות , בגיל מסוים העצמות כבר לא מתאחות כמו אצל ילדים), היד לא חזרה לתפקוד מלא ובחלוף הזמן גם אבדה את זכותה להגיש תביעה לביטוח לאומי . 
כאשר עשיתי לה חישוב של דמי מחלה אותם הייתה "מפסידה" לו הייתה מנצלת את זכותה ופשוט מחלימה ונחה בבית , היא פרצה בבכי .

אז , במקום לבכות אח"כ , עשו לעצמכם טובה - תתייעצו איתי ואענה בשמחה לכל שאלה בדיני עבודה . הייעוץ , אמנם , אינו משפטי , אך בהחלט יקל עליכם ויכוון אתכם לקבל החלטה נכונה ביחסי עובד-מעביד בזמן אמת .

ציטוט מתוך "חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה"

"14(א)
המנהל הכללי של תאגיד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה בידי התאגיד.
(ב) הפר תאגיד הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה ,רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למנוע הישנותה,בפרק זמן הנקוב בהתראה.
(ג) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה ,חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א),וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל על יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק,משלח יד או פעילות ציבורית,בשל אותה הפרה,אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו."

"שכר מקסימום" - חשב שכר בכיר אצלך בעסק

חובה למסור תלוש משכורת לעובד ועונשין
בעקבות תיקון מס' 24 , התשס"ח - 2008 (תחילה: 1.2.09) לחוק הגנת השכר , התשי"ח -1958 חלה על המעסיק חובה לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש שכר בכתב.
ראה קישור למאמר שפורסם ע"י משרד התמ"ת 
http://www.moital.gov.il/…/FC147A6E-D7A4-4107-BF8C-1C619E45…
פנקס שכר - פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם ;
תלוש שכר - רישום נתונים מתוך פנקס השכר , המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד
מה ההבדל בין פנקס שכר ולבין תלוש שכר ? שימו לב : בפנקס שכר יש לציין מה מגיע לעובד ומה שולם לו בפועל . בתלוש שכר - רק מה שולם לו בפועל . דוגמא :
לאבי מגיע שכר 8,000 ש"ח . בחודש ספטמבר שילם לו מעבידו רק 6,000 ש"ח בשל מצב כלכלי דחוק . בפנקס שכר ירשם כי לאבי מגיע 8,000 ש"ח , אך שולם רק 6,000 ש"ח . בתלוש שכר יופיע כי שולם 6,000 ש"ח בחודש ספטמבר.
כמו כן , נקבע בתיקון מועד למסירת תלוש שכר לעובד ולרישום בפנקס השכר - לא יאוחר "מהיום הקובע" , דהיינו היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה , שהוא כידוע הינו תום החודש בעדו משולם השכר על בסיס חודשי . ומה קורה אם ה-9 לחודש נופל על יום מנוחה ? בפסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה, ביום 11.1.2000, נקבע כי כאשר ה-9 לחודש נופל ביום מנוחה, יש לשלם את שכר העבודה לעובדים לפני מועד זה, אחרת יחוייב המעסיק בפיצויי הלנה (ע"ע 300139/98 המועצה המקומית דיר אל אסד נ. אסדי נזאר ואח ')
פרטים שחובה לכלול בפנקס השכר ותלוש שכר :
שם משפחה , שם פרטי ומספר הזיהוי של העובד
שם המעביד , מספר זיהוי או מספר התאגיד וכתובתו
תאריך תחילת העסקה
ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה , לפי הגבוה
עובד במשכורת - היקף משרתו , עובד בשכר - הבסיס לפיו משולם השכר , עובד ששכרו נקבע לפי דירוג - גם דירוג העובד ודרגתו
תקופת התשלום : התקופה הקלנדרית שבעדה שום השכר , מס' ימי עבודה ושעות עבודה בתקופה הנ"ל , מס' ימי העבודה ושעות העבודה , בהם עבד העובד בפועל בתקופה הנ"ל 
מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה
מספר ימי מחלה שנוצלו בתקופת התשלום , ויתרה הצבורה לזכותו של העובד 
השכר ששולם לעובד : ערך השכר לשעת עבודה רגילה , השכר הרגיל , תשלומים נוספים לרבות גמול שעות עבודה נוספות ושעות עבודה במנוחה שבועית , פריון עבודה , דמי הבראה , דמי חופשה,דמי מחלה , תשלום ע"ח תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור , וכו' . יש לפרט לגבי תשלומים אלה את סוג התשלום , את מספר היחידות בעבורן שולם ואת סכום התשלום 
סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה ובביטוח לאומי ואת הסכום המצטבר שלהם בשנת המס 
סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין הזכויות הפנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות
הפרשי שכר מחודשים קודמים - תפורט התקופה בעדה שולמו
ניכויים : מס הכנסה , ביטוח לאומי ,ביטוח בריאות ניכוי לקופ"ג , כל ניכוי אחר, סה"כ ניכויים 
תשלומי המעביד בעבור תנאים סוציאליים לעובד , שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים מהשכר , לרבות הפרשות המעביד לקופ"ג 
הסכום הכולל המגיע לעובד - שכר ברוטו
הסכום ששולם בפועל - שכר נטו
דרך תשלום השכר : בנק , לרבות בנק הדואר- מספר החשבון ופרטי הבנק 
שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה , המעודכנים לתקופת התשלום ולגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים - שכר מינימום , בהתאם לגילו
העברת נטל ההוכחה למעביד :
באותו תיקון נקבע גם כי במקרה של תביעה בה שנויות במחלוקת שעות עבודה , גמול שעות נוספות או שעות עבודה במנוחה שבועית , במידה והמעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה , תחול על המעביד חובת הוכחה להראות כי העובד לא עמד לרשות העבודה בשעות הנטענות (חובת ההוכחה מוגבלת ל-15 ש"נ בשבוע ועד 60 ש"נ בחודש).
כמו כן , היה ולא פירט מעביד בתלוש שכר שמסר לעובד כל תשלום בנפרד: גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, ו/או המעביד לא מסר לעובד תלוש שכר כנדרש, חובת ההוכחה תחול על המעביד להוכיח כי אכן שילם לעובד את התשלומים הללו, אחרת יחשב המעביד כמי ששילם לעובד שכר כולל בניגוד להוראות החוק ויראו בשכר כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו.
עונשין :
מעביד שלא מסר לעובדו תלוש שכר עד המועד הקובע או מסר תלוש שכר שלא נכללו בו פרטי השכר המלאים , כמוגדר בחוק - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין - ראה שיעור הקנסות בהמשך - 14,600 ש"ח 
מעביד שניכה סכומים משכרו של העובד בניגוד להוראות סעיף 25 (ניכוי שלא כדין הינו עבירה פלילית ),דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין - 37,650 ש"ח 
מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע - מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין - 75,300 ש"ח 
מעביד שניכה סכומים משכרו של העובד ולא העבירם למי שלו יועדו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין 
שיעור הקנסות
61. (א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –
(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום - קנס עד 14,400 שקלים חדשים;
(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה - קנס עד 29,200 שקלים חדשים;
(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 75,300 שקלים חדשים;
(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים - קנס עד 226,000 שקלים חדשים.
(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.
(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס - קנס עד 1,400 שקלים חדשים.
(ד) סעיף זה אינו בא לשנות מסכומים שבית המשפט מוסמך להטיל כקנס בשל אי-ציות לצו בעניין עדות או המצאת מסמכים או בשל בזיון בית משפט.

אחריות נושא משרה בתאגיד : 
נושא משרה (מנהל פעיל,שותף או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר , דינו - מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה....